שאלה:
אני מרגישה לא שלמה. יש בי שני צדדים מנוגדים, האחד רוצה לחיות בכיף, להשתחרר, לבלות , לרקוד במסיבות (להמשיך את השגרה שלי) והשני בוכה כל יום מחדש על המרחק הנוצר מהבורא, על רצון להתקרב אליו שאינו מתממש. מה שאני לא עושה אני מרגישה לא שלמה.. גם כשאני מתחזקת אני מרגישה געגועים ותחושת החמצה על החיים הגשמיים. איך מצליחים ללכת בדרך אחת בלי לפזול לדרך השניה?

תשובה:
הכיף הכי גדול זה לחיות עם משמעות , לשיר בשבת , להתפלל למלך מלכי המלכים, לדעת שיש לך אבא ששומר עליך ומגן עליך, האבא הכי חזק והכי חכם והכי קדוש בעולם, את כל זה את רוצה לזרוק בשביל איזה ג'ינס קרוע, קצת אלכוהול וחבר שינצל אותך? מה יותר כיף מלדעת שמישהו שומר עלינו ודואג רק לטובתנו , גם אם אנחנו לא מבינים ונראה לנו שאנחנו סובלים, דעי לך שה' דואג לנו והכל לטובה.

איך אפשר להתמודד עם היצרים והפיתויים את שואלת?

בדיוק איך שאת מצפה מהגבר שלך להיות נאמן בלי לפזול ולחלום על נשים אחרות או לצאת איתן, אחותי היקרה מה שאת זה בדיוק מה שתקבלי, אם לא תעבדי על המידות שלך ועל התאוות שלך עכשיו ככה יראה הגבר שלך, יהיו בו שני צדדים מנוגדים, מצד אחד הוא ירצה לחיות בכיף, להשתחרר, לבלות , לרקוד במסיבות ולהיות עם נשים אחרות, מצד שני הוא יבכה כל יום מחדש כי הוא יודע שהוא מתרחק ממך, הוא רוצה להתקרב אבל זה לא מתממש, מה שהוא לא עושה הוא לא מרגיש שלם, הוא מרגיש שהוא מחמיץ את הזוגיות שלו ! אבל אם תעבדי על עצמך ותהיי נאמנה לבורא עולם, תזכי לבחור ירא שמים, אמיתי לא חפיפניק שעושה מה שבא לו ורואה כל היום שטויות בטלוויזיה, או פריצות במחשב. צפי בקטע הבא:"משימה בלתי אפשרית2" !

ה' יתברך מלמד אותנו מוסר מתוך החיים עצמם. לסיכום טיפים נוספים שיעזרו לך.
א. תקבעי עיתים לתורה (בלי קביעות תמיד תרגישי כמו נדנדה)
ב. תתלבשי בצניעות (בלי צניעות תמיד תחשבי שאת חפיפניקית ותרצי לברוח)
ג. תתפללי על זה (בלי תפילה אין סיכוי לשרוד את הדור הזה, דור המבול)
ד. תחפשי חברה טובה (בלי חברה קשה לשרוד, חברים מקנים יציבות רגשית ופיזית)
ה. תזכרי תמיד שאיך שאת מתנהגת כך יתנהג בן הזוג שלך ! הגיע הזמן להשתפר. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרב רביד נגר! אני בחורה בת 17. איך יודעים מה זאת אהבה אמיתית? כלומר, אני מכירה בחור כבר 5 שנים ובשנה וחצי האחרונות אני ממש מרגישה כלפיו משהו ואני מתחמקת מזה כי אני יודעת שאסור עכשיו, שזה לא טוב לי כרגע, אבל אני מבולבלת! אני לא יודעת אם זה אמיתי? אני מרגישה שגם הוא מרגיש משהו ומנסה להתחמק קצת..מה לעשות? אי אפשר לשמור את זה על אש קטנה! אני לא יכולה עוד! ואני חייבת לראות אותו כל שבוע וחצי (זה לא תלוי בי)..תודה!!!

תשובה:
זו הרגשה נורמלית לחלוטין , האמת אני חושב שמה שקורה לך קורה כמעט לכל בחורה בדור הזה , ההבדל היחיד בין בחורה דתיה לבחורה חופשית (חילונית) הוא שבחורה דתיה יודעת לשלוט על היצרים שלה כי המצוות והתורה מחנכים אותנו כדתיים לאיפוק , לכן אנחנו ממתינים בין בשר וחלב , מברכים לפני שאנחנו אוכלים , אומרים קריאת שמע לפני שאנו עולים לישון , לא צופים בתכנים לא צנועים ובטח ובטח שלא מיישמים את כל הדמיונות הפרועים שלנו ומביאים אותם הלכה למעשה כפי שעושים אותם תינוקות שנשבו שחיים ללא הדרכה בעולם , הרבה בני נוער נותנים חופש ליצרים שלהם ובסוף נפגעים ונכנסים לעצבות , אני שמח לשמוע שאת בחורה מספיק נבונה וחכמה ואת מבינה את ההבדל בין אסור למותר , כולנו מרגישים משהו למישהו , אבל התורה מחנכת אותנו לאיפוק , מי שזכה לעבוד על המידות שלו ולהתאפק אין לי ספק שיזכה לתיקון נפלא ולחיים מאושרים , מי שלא יודע להתאפק ונותן דרור ליצריו , בד"כ גם אחרי הנישואין לא מצליח להתאפק וסופו להרוס את חיי הנישואין שלו , צפי בקטע הבא: "איפוק1" ,"איפוק2" , "איפוק3" , ואם בכל זאת תחליטי להיות חברה שלו , הרי ברור לך שיהיו לך המון ניסיונות שעשויים להוביל לבזיונות , אין דבר כזה חברים על אש קטנה , כששני בני אדם יוצאים (בגיל צעיר) הם נכשלים במחשבות אסורות ובד"כ אין להם מספיק כוחות נפש לעמוד בפיתוי והם נופלים , צפי בקטע הבא:"חברים על אש קטנה" ההבדל בין אהבה לתאווה פשוט , אהבה נבנית עם הזמן כתוצאה מלימוד ונתינה , תאווה נוצרת בין רגע. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
הרב שלום וברכה! בתור בן אדם מאוד קשה לי ליטול ידיים לפני המוציא. כל מה שקראתי, כל מה ששמעתי לא עזר לי בכלום! אני לא נוטלת לפני אכילת לחם! ואני לא יכולה להפסיק לאכול לחם מה אני יכולה לעשות? עשיתי הכל כדי לעורר בי את הקטע של נטילה לפני המוציא, אבל כלום לא עוזר, אני לא רוצה ליטול ידיים לפני המוציא.

תשובה:
אחותי היקרה.
א. נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות שתקנו חכמים.
ב. סתם ידיים טמאות ודרך טהרתן היא על ידי נטילתן במים (רש"י שבת יד, א).
ג. המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות ח"ו שראשי תיבות על נטילת ידיים = עני.
ד. המים הם בחינת חסדים - החסדים הם בחינת דעת - מי שנוטל זוכה לחכמה ודעת.
ה. על ידי נטילת ידיים זוכים לדעת ולחיי הנפש שהיא בחינת מלכות.
ו. שיחות מרתקות על נטילת ידיים וההלכות בנושא תמצאי כאן: "סוד נטילת ידיים"

בתקופת בית המקדש.
ג. בבית ראשון, תקן שלמה, שאדם שלא נטל ונגע בקרבן טימא אותו ואסור לאוכלו.
ד. בבית שני, תיקנו בית הלל ובית שמאי, שכל הנוגע בתרומה בלא נטילה פוסל אותה.
ה. סמוך לחרבן בית שני, קבעו חכמים שאסור לאכול לחם בלא נטילה (חולין קו, א).

מדוע צריכים לנטול ידיים לפני הסעודה? (נטילת ידיים לסעודה)
1. משום סרך תרומה, שהכהנים יתרגלו לטול את ידיהם לפני אכילת תרומה, לכן תקנו
    על כל בית ישראל, כדי שכשיבנה בקרוב המקדש, ישתרש המנהג אצל הכהנים.
2. משום שהידיים עסקניות הן והן נוגעות במקומות שיש בהם טומאה (או זיעה) לכן כדי 
    לשמור על טהרת וקדושת האכילה יש ליטול את הידיים.
3. מטעמי בריאות והגיינה, מי שמקפיד ליטול תמיד את ידיו נשמר מזוהמא וחיידקים,
    בחינת: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" לכן זכה כל מי שמקיים דברי חזל בשמירה.
4. מאמר נפלא בנושא מפי הרה"ג אליעזר מלמד לחצי כאן: "סוד נטילת ידיים לסעודה"

מדוע צריכים ליטול ידיים בבוקר? (נטילת ידיים של בוקר)
א. כאשר אדם ישן נשמתו עולה למעלה ורוח רעה שורה במקומה וכשהנשמה חוזרת
    הרוח לא מסתלקת, היא שורה על קצות האצבעות ביד ורק נטילה מסוגלת להסירה.
ב. גם אם אדם לא עלה לישון , הלילה גורם שרוח רעה תשרה עליו. (מסכת שבת קח:)
ג. מסביר הראש: "ידיים עסקניות הן" - סביר מאוד להניח שאדם נגע בלילה במקומות 
    המכוסים בגופו ולכן בבוקר נוטל אדם ידיים כדי להתנקות מהטומאה והזוהמא.
ד. מסביר הרשב"א: "בבוקר האדם הופך לבריה חדשה" - לכן ראוי שיטול את ידיו.
ה. מסביר האבודרהם: כשם שכהנים בבית המקדש נטלו את ידיהם גם אנחנו עושים כן.

לסיכום: אחותי היקרה, אף אחד לא יכריח אותך לנטול ידיים, בדיוק כמו שאף אחד לא יכריח בחור חילוני לשמור שבת, אבל בדיוק באותה מידה, כשם ששבת היא מקור הברכה ולכל יהודי דתי ברור הדבר כשמש בצהרים, כך ברור לכל יהודי דתי שאי אפשר לאכול בלי נטילת ידיים, כי בלא נטילה מפסידים את כל החסדים, השפע, הדעת, הטהרה, כשם שכהן לא יכול לעבוד בבית המקדש בלי טהרה, כך אנחנו בבואנו לאכול צריכים לקדש את האוכל שאנחנו אוכלים ובמקום לאכול סתם אוכל גשמי, ברגע שאנחנו טהורים ואנחנו מברכים על הנטילה ועל האכילה, הרי שהניצוץ הכלוא (האסור) שהיה בתוך המאכל משתחרר (הופך למותר) ואז הניצוץ הזה מחייה אותנו ומוסיף לנו רוחניות וקדושה, אנשים שאוכלים בלא נטילה או ח"ו אנשים שאוכלים אוכל לא כשר, הלב שלהם נאטם שנאמר: "ונטמתם בם" (ויקרא יא',מג') , (מלשון טמטום) וכבר גילו לנו חז"ל שכל מי שלא שומע לדברי חכמים עובר עבירה, במיוחד בעניין האכילה והעבירות האלה מטמטמות את לבו של האדם, לא רק בחינת טומאה, אלא בחינת טמטום ממש ! ר"ל. אם תמשיכי לאכול בלא נטילה אין לי ספק שלא רק שלא תתרגשי מהמצוות ומעבודת ה' שלך, אני בטוח שעבירה אחת שאת עושה תגרור עבירות נוספות בחינת: "עבירה גוררת עבירה" - ששכר עבירה עבירה (אבות ד',ב') אם באמת חשוב לך לעשות רצון ה' ולא להתעצל ולחפף סתם כי לא בא לך או סתם כי אין לך כח לנטול ולברך, אני מציע שתלמדי את הנושא לעומק ותביני כמה מצוות ויהלומים את מפסידה כל פעם שיש לך אפשרות לנטול ידיים ואת מעדיפה להתעצל ופשוט להתעלם.

אם היית רואה יהלומים או אריחי זהב ברחוב היית מתכופפת כדי להרימם (גם אם הם היו ממש כבדים) אם היית מקבלת מתנה מזוודה מליאה בדולרים אין לי ספק שהיית מתאמצת להרימה, גם אם היית צריכה להרים אותה 3 פעמים ביום , אז למה כשאת מקבלת יהלומים ודולרים מה' יתברך במצוות שאת עושה , בנטילת ידיים אחת ! את מוותרת ומעדיפה לאכול שלא בקדושה וטהרה ולהפוך להיות גשמית במקום להיות בת מלך אמיתית? אם חשקה נפשך להיות בת מלך עדינה ולא תאוותנית שכל היום חושקת בגברים ובממון, הדרך היחידה לעשות זאת היא לעבוד על המידות והמידה הטובה ביותר לעבוד עליה היא האכילה ! מובא בזוה"ק: "שעת אכילה היא שעת מלחמה" אם לא תכיני את עצמך נכון למלחמה, סביר להניח שהצד של הטומאה ינצח, אבל אם תטהרי את עצמך ותשמעי לעצותיהם של חז"ל, סופך שגם אכילתך הגשמית תטהר אותך מבחינה רוחנית ותגביר את החשק שלך לשמור תורה ומצוות. בהצלחה.

לקריאת חומר נוסף בנושא להלן הרצאות נוספות.
א. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק א.
ב. שאלות ותשובות - נטילת ידיים לסעודה חלק ב. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
רציתי לדעת האם חובה לטבול במקווה לשם סיום הנדה, האם לא מספיק לשמור 7 ימים נקיים ולהתנקות ביסודיות. אני קצת נגעלת מהטבילה ומהסיטואציה של העירום.

תשובה:
מובא בזוהר הקדוש שאשה שלא טובלת במקווה, רוח טומאה עוטפת את הילדים שלה לכל החיים ורק אם תזכה שילדיה יעשו תשובה אולי יזכו להסיר מעליהם את רוח הטומאה, לא חבל? אשה שלא טבלה, יהיה קשה לבניה להימשך לתורה ולמצוות.

לבריכה אני בטוח שאת הולכת, מקווה לא פחות נקי מבריכה, אם במקרה המקווה שאת הולכת אליו לא אסתטי את מוזמנת לחפש מקווה אחר, בד"כ המקוואות של הנשים די מטופחים וסטריליים, אבל מה שמטהר אותך זה לא הסטריליות והכלור, זה המים ! כך ציווה ה' ! אשה שלא שומרת על טהרת המשפחה, ובעלה ניסה לשכנע אותה ולקרב אותה ושום דבר לא עזר, ע"פ ההלכה אם הבעל יבוא להתייעץ עם דעת תורה, יתכן מאוד שיתירו לו להתגרש מאשתו.

א) אם את לא רוצה לאבד את בעלך תטבלי כדת וכדין
ב) אם את לא רוצה למשוך רוח טומאה על ילדיך תטבלי כראוי (רוח מסאבא לשון הזו')
ג) אם את ממש נגעלת מהטבילה וזה משהו רפואי או קיצוני תעשי דעת תורה מוסמך.
ד) גם אם אשה תשמור 30 נקיים ולא תטבול אף רב לא יתיר אותה לבעלה.

אל תשחקי באש, אשה שמכשילה את בעלה באיסורים חמורים עשויה להינזק מאוד, אל תפסידי את הזכות שלך כבת מלך להציל את בעלך וילדיך מאבדון, אם תכשילי את בעלך את עוברת על "בפני עוור לא תתן מכשול" על זה אמר ה' ח"ו בפרשת כי תבוא: "ארור משגה עיוור בדרך" ה' ירחם, איך אפשר בכלל לחשוב על זה???
אשה שלא טובלת במקווה מכשילה את בעלה באיסור כרת חמור ויש לה גדר של מכשילת הרבים וכבר אמרו חז"ל: "כל המכשיל את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה"
  שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום וברכה לרב רביד! רציתי לשאול איך אפשר לעשות תיקון לתכונת הביקורתיות הקיימת מינקות? האם יש סיכוי לשנות תכונה מושרשת זאת למרות שחונכתי על פיה ולמרות שכבר עשיתי דרך ארוכה בעבודת הנפש ובמאמצים רבים לשנות עניין זה ולראות טוב? נראה שלמרות הדרך הארוכה העין הביקורתית עדיין מאד פעילה ויש כאלה שיאמרו שזה שייך לחודש שלי חודש אלול. איך מתקנים עניין זה ואיך מצליחים לראות טוב למרות החינוך הביקורתי שנתבע? האם יש תקווה להיות או יותר נכון לא להיות בכלל בקורתי כלפי עצמי וכלפי הסובבים אותי? אשמח לקבל עצה. אני חוששת שזה יפגע לי בזוגיות אני חוששת שזה פוגע בי מבחינה חברתית אני רוצה להיות חברותית ונעימה ולא מרתיעה ומאיימת

תשובה:
אחותי היקרה, ביקורתיות עשויה להיות תכונה טובה ונפלאה , ביקורת בונה עשויה לשפר ולייעל , אך ביקורת צינית פוגענית או מזלזלת עשויה לגרום לנזקים קשים ולפעמים אף בלתי הפיכים. לעיתים רחוקות אדם ביקורתי (יתר על המידה) הוא אדם הסובל מפחדים פנימיים או חוסר בטחון פנימי שבא לידי ביטוי בעודף בטחון חיצוני מדומה , הוא מרבה להעיר ולצחוק על אחרים כדי לטשטש את הפגמים המצויים בו , או שמא הוא מרבה להתבלט ולבקר אחרים כדי להתגבר על תחושת הבדידות וחוסר הבטחון האישי הפנימית שלו. (הדברים האמורים לעיל מתייחסים לאדם שמבקר אחרים מתוך נגיעות אישיות ולא נוגעים לאדם שמבקר אחרים מתוך אמת ורצון לשפר ולייעל)

לא נעים להיות בחברת אדם ביקורתי , לאף אדם לא נעים לקבל ביקורת לכן...
א) לא נעים לעבוד עם אדם ביקורתי או ציני
ב) לא נעים לחיות לצד אדם ביקורתי (יתר על המידה) או ציניקן
ג) לא נעים לגדול בבית שבו ההורים תמיד ביקורתיים (גם אם הכוונה שלהם טובה)
ד) לא נעים לעבור טיפול אצל גורם מטפל מקצועי שמרבה לבקר את הפציינט.

התכונות הנרכשות קשורות יותר לתחום הקוגנטיבי (קוגניציה) כגון: חשיבה ביקורתית
התכונות המולדות נתפסות כתכונות שקשורות לתחום הרגשי כגון: אינטלגנציה רגשית

כמעט כולנו ביקורתיים , הרבה יותר קל לנו להיות ביקורתיים כלפי הסובבים אותנו מאשר כלפי עצמנו. בחז"ל ביקורת שלילית או חיובית הנאמרת לפני רבים מוגדרת כלשון הרע , שכן גם ביקורת חיובית עשויה להיות בעייתית אם היא נאמרת בפני שונא.
כגון: אם רועי מספר לחיים דברים טובים על בנימין וחיים לא ממש מסמפט את בנימין, חיים עלול להכחיש את דבריו של רועי ולומר דברי גנאי על בנימין...
(בנימין שקרן.. בנימין גזלן,,, על מה אתה מדבר רק בשבוע שעבר הוא קילל אותי...)

יש אנשים שיודעים להעביר ביקורת בונה:
כאלה שרואים את התמונה השלימה ומסוגלים להבין את הצד השני ולהכיל אותו.

ויש אנשים שמעבירים ביקורת הרסנית:
כאלה שרואים רק חלק מהתמונה ולא מסוגלים לקבל או להבין את הצד השני.

טיפ אישי: מי שלא מסוגל לנסות להיכנס לנעלים של האדם שעמו הוא מדבר , מי שלא מסוגל להבין את ההיגיון של האדם העומד מולו , אם ינסה להעביר עליו ביקורת סביר מאוד להניח שהיא תהיה שלילית היות והוא שולל את התנהגותו של הצד השני , דבר שבד"כ יגרום לריחוק , במקרים כאלה הצד השני לא ישתף ואף יתבצר בעמדתו שלו.

אז מה עושים?
א) לומדים להחמיא יותר לזולת. ("וואי האוכל היה טעים". במקום: "חסר קצת מלח..")
ב) לומדים להחמיא לעצמנו יותר. (אני יכול , אני מסוגל , אין דבר העומד בפני הרצון)
ג) לומדים לפרגן יותר לצד השני. (בצורה צנועה ומכובדת ע"פ ההלכה כמובן)
ד) מרגילים את עצמנו בנתינה. (צדקה, הכנסת אורחים, עזרה לזולת, אכפתיות)
ה) משתדלים לחשוב חיובי ולהיות קצת יותר אופטימיים. (הכל לטובה, נתגבר על זה)
ו) מנסים לראות את חצי הכוס המלאה ולא רק את חצי הכוס הריקה. (לחפש יתרונות)

כבר אמרו חז"ל:
1) הלל אומר: אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו (אבות ב',ה')
2) כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו (נגעים ב',ה') ר"מ אומר אף לא נגעי קרוביו.
3) מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך (שבת לא.)
4) הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא (ויקרא י',יז')

לסיכום: התורה מלמדת אותנו שביקורת זה דבר חשוב, אבל לא כל אחד ראוי ומוסמך לבקר אחרים , בד"כ אדם שלא יודע לבקר אחרים עשוי לגרום נזק הרבה יותר גדול מתועלת וראוי להיזהר בזה מאוד , כי גם אדם שמעוניין לגרום לצד השני להשתנות או להתקרב אליו , סופו שיהיה דחוי , מי שרוצה שיאהבו אותו , שילמד לקבל את הצד השני כפי שהוא ולא ינסה לשנות אותו יותר מדי, בנימה מפרגנת , אני מאחל לך שתזכי להצליח בכל מעשי ידיך ולמצוא חן בעיני כל רואיך כי אין לי ספק שאם הצלחת להבין תכונת הביקורתיות שרכשת פוגעת בך מבחינה רגשית ו\או חברתית את כבר במצב מעולה , אמרו חכמים, אדם שהבין שעליו לעשות תשובה עשה כבר חצי מהעבודה ! שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום, אני בת 18 ואני כרגע מתחזקת, אני רוצה לשמור שבת אבל אני פשוט רגילה ללכת כל יום שבת לים וממש קשה לי בלי זה, אם אני הולכת לים בשבת ואני לא נוגעת לא בפלאפון ולא בכלום ואני גם יושבת בחוף לא מרובה אנשים אלא בחוף מבודד בוא נגיד, יושבים בו נשים וגברים אבל מעט, זה אפשרי שאני אלך לים ורק אשב על החול אך מבלי לחלל שבת?

תשובה:
אחותי היקרה, בראש ובראשונה אין לך מושג איך זה מרגש לקרוא כל יום על עוד יהודי ועוד יהודיה שמתקרבים לה' יתברך , הנוער פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש בכוחות שלו וביכולות שלו , אתם פשוט מקסימים , בנוגע לשאלה ששאלת להלן תשובתי.

א. אם את הולכת לים ברגל אין כאן חילול שבת (כל זמן שזה בתחום שבת)
ב. אין שום היתר ללכת לחוף מעורב גם אם את רק יושבת שם. (אלא אם כן זה נפרד)
ג. תשתדלי לעשות כל מה שאת יכולה כדי להראות לה' שאת באמת משתדלת.

אני מבין שאת מאוד אוהבת את הים , אני יכול להבין אותך מאוד , הים מאוד מרגיע ונעים , אבל אני בטוח שאם תחפשי היטב תמצאי מקום נפרד שאין בו גברים, כך תוכלי ליהנות מהים ולא לעבור על ההלכה , לא חסרים מקומות כאלה , כמו כן ראוי ללכת לים בשעות שאין שם ערבוביה ופריצות מצד אחד , אך גם לא בשעות מאוחרות וחשוכות מצד שני , ה' יתברך לא רוצה שנסבול בשבת , להיפך הוא רוצה שנעסוק ברוחניות ונתן כוחות לנשמה כדי שנוכל לשרוד את השבוע הבא ולטעון מצברים לקראת ימות החול. אז אני בטוח שאם את רוצה להתרגש מעט ולהרגיש מעט רוחניות אין בדבר שום פסול , רק תשתדלי לעשות אותו בצורה טובה ונכונה ולא לעבור על שום הלכה , גם לא קטנטנה , כי כשאדם גונב סוכרייה מהמכולת גם אם זו סוכריה ממש קטנה זו עדיין נקראת גניבה , גם כשהולכים לים שיש בו ממש מעט גברים ונשים בערבוביה , זה עדין נחשב פריצות. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לכבוד הרב רביד שליט"א שמעתי לפני זמן רב שיש ענין בהדלקת נר לעילוי נשמת נפטר ואכן אנו מדליקים בבית בכל פעם נר לעילוי נשמות הצדיקים והקרובי משפחה. אך לפני זמן מה, שמעתי מרב מסויים שאמר בדרשה, כי כל הענין של הדלקת הנר זה היה בזמן חז"ל שאז לא היה להם חשמל והדליקו נר ולמדו לאורו. אך היום שיש חשמל זהו סתם סימלי כל ענין הדלקת הנר, ובמקום להדליק נר, לתת כמה פרוטות לבית כנסת שיושבים ועוסקים בו בתורה בלילה. ברצוני לדעת האם נתון זה נכון? האם באמת מיותר כל הדלקת הנרות לעילוי נשמת הצדיקים?!

תשובה:
אחי היקר, עם כל הכבוד לחכם היקר שדרש ברבים, בנר שמדליקים לעילוי נשמת הנפטר יש סודות גדולים ונפלאים ואל לנו למעט בערכו של הנר, מצד שני אין לאף אדם ספק שאדם שתורם לבניין בית כנסת , צדקתו עומדת לעד ומועיל הדבר לאורך זמן ולא רק לפרק זמן ממושך כפי שמועיל הנר.

לכן מצווה גדולה לתרום צדקה לבית כנסת וכיוצב' אך עניין גדול יש בסוד הנר
א) "לנשמה יש לה הנאה מן האור..." (בן איש חי, תורה לשמה, סימן תקכ')
ב) "ויאמר אדם בשעת ההדלקה שמדליק את הנר למנוחת נפש פלוני בן פלונית..."
ג) "באור הנר יש חמשה גוונים.. והם כנגד חמשת חלקי הנפש נרנח"י ויש לה הנאה בכך"
ד)  הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעדוני ההוד והשמחה (רבנו בחיי)
ה) בהדלקת הנר יש משום כפרה (מ"ב סי' תרי' ס"ק יב')
ו) נר מסמל את הקשר בין הנשמה לגוף, השלהבת מחוברת לנר כנשמה לגוף.
ז) כתב בספר בצל החכמה (חלק ד' סימן כט') "אילו היינו זוכים לרוח הקודש היינו
    מבינים ומשיגים הרבה דברי עתידות על ידי הדלקת נר של מצווה"
ח) מובא בספרי המקובלים שרצונו של רשב"י היה שכל אדם יביא נר וידליק לכבודו.
ט) האר"י הקדוש היה הראשון שזכה להדליק נר למאור בקבר הרשב"י ואנשי צפת היו
     נוהגים ליטול אש מאותה שלהבת לביתם וכל זמן שהייתה השלהבת דולקת בביתם
     הייתה אמונה שהבית שמור מן המזיקים ומזלו של אותו אדם מתהפך עליו לטובה.

לסיכום: הדלקת נר לעילוי נשמה מועילה מאוד בתנאי ש...
א) מדליקים את הנר ביום פטירת הצדיק
ב) מדליקים את הנר ואומרים לעילוי נשמת מי מדליקים אותו
ג) לומדים מעט תורה בזמן שהנר דולק (או לפחות בחלק מהזמן)
אך אין לאף אדם ספק שלימוד לעילוי נשמה מועיל הרבה יותר מהדלקת נר
כמו כן אין לאף אדם ספק שתרומת צדקה למוסדות תורניים לזכות הצדיק מועילה מאד

שאלות ותשובות נוספות בנושא:
א) האם נר נשמה שמדליקים ביום רגיל ולא ביום הפטירה עוזר בכלל?
ב) סיכום הלכות אבילות והיכן מדליקים נר נשמה?
ג) דבר נפלא שאפשר לעשות לעילוי נשמת הנפטרים זה לקבל קבלה לעילוי נשמתם
    בקרוב נאפשר זאת במדור ביקשת קיבלת בע"ה - לכניסה למדור לחצו כאן: "קבלה" שלח לחבר קריאה בניפרד